נדיבות, מוסר ומדיטציה – הדרכים לעשיית טוב על פי הבודדהה

ברוכים הבאים!

הורדת הספר "נדיבות, מוסר ומדיטציה"

להורדת הספר או לקריאה בספר לחצו כאן.

קריאה נעימה! cropped-ornate-1289341.png

 


תקציר של שני הפרקים הראשונים מתוך שלושת פרקי הסדרה

דָאנַה הוא מונח בפָּאלִי1 שמשמעותו נתינה, מתן או תרומה, תרומה המפתחת את נדיבות הלב. התרומה היא חלק חשוב מהתרגול הרוחני. כאשר אנו תורמים דָאנַה אנו מפתחים נדיבות ורוחב לב בחיינו. אם תרגול הדָאנַה מבוצע כראוי הוא גורם לזניחת האנוכיות והקמצנות ומביא שמחה גדולה וסיפוק רב ועמוק. בתורם, הסיפוק והשמחה הללו עוזרים לתרגול של מוסר ומדיטציה. בסופו של התרגול מגיעה חכמה עמוקה לגבי הטבע האמיתי של כל הדברים בעולמנו, ואושר עילאי, אושר של שחרור, נִיבְּבָּאנַה.

בפרק הראשון מוסבר על סוגים שונים של תרומות, "אוצר הנדיבות", אופן הפעולה של מתן, הגמול של נתינת צדקה, איך לתת דָאנַה בצורה הטהורה ביותר, וגם צורפו שני סיפורים מהודו העתיקה.

סִי֫לַה הוא מונח בפָּאלִי שמשמעותו מוסר, טוהר מידות, התנהגות טהורה, יושר והגינות. המוסר הוא חלק בלתי נפרד מהתרגול הרוחני. כאשר אנו מתרגלים מוסר אנו נמנעים מלפעול בדרכים פוגעות ומזיקות ומפתחים קורת רוח, חדווה, רוגע ושלווה בחיינו, המהווים בסיס איתן למדיטציה, תומכים בה ועוזרים לה. המדיטציה בסופו של דבר מפתחת את הריכוז והחכמה שמביאים לידיעה והראייה של שחרור, לנִיבְּבָּאנַה.

בפרק השני מוסבר על דיבור נכון, מעשה נכון ותעסוקה נכונה, סוגים שונים של מוסר, תכליתו ותועלתו, דרכי הקַמְמַה המיטיבה, מלך מסוֹבֵב גלגל, ריסון החושים, הגות על המזון, הגורמים שמביאים את הידיעה והראייה של שחרור. בנוסף על כך צורפו שלושה סיפורים מסרי לנקה העתיקה.

1 שפה הודית עתיקה.


About

מדריך מקוצר זה מבוסס על טקסטים מהקנון הפָּאלִי1. הכנת המדריך כללה תרגום ועריכה של חלקים מהספר של הנזיר המכובד פַּה־אוֹק סַאיַאדוֹ (the Pa-Auk Tawya Sayadaw), “The Workings of Kamma (Second Revised Edition)”. מטרתו היא למלא חלל הקיים בקשר למושגי יסוד ונושאים בסיסיים (תרומה, מוסר ומדיטציה) שהבּוּדְדְהַה לימד. מובאים כאן שלושת פרקי הסדרה.

הערות:

מונחים מהשפה הפָּאלִי מוסברים במילון המונחים ובפרק "מונחי יסוד".

מומלץ לקרוא את הפרק הראשון לפני הפרק השני.

1 הקנון הפָּאלִי: למידע נוסף ראו "קנון הפָּאלִי", "טִיפִּיטַקַה" ו"פָּאלִי" במילון המונחים.




מושגי יסוד ומילון מונחים

  • לקריאה נוחה יותר ניתן להוריד את מושגי היסוד ואת מילון המונחים בגרסת פי.די.אף כאן.

lotus-2343070_1920


"שלושת האוצרות"

בּוּדְדְהַה

(Buddha או Sammà∙sambuddha) הוא כינוי לכל מי שהשיג התעוררות מושלמת בכוחות עצמו בתקופה שהדְהַמְמַה כבר נשכחה ולא מתורגלת והפך להיות בּוּדְדְהַה ער בשלמות. בּוּדְדְהַה ער בשלמות מגלה ומלמד את הדְהַמְמַה ומייסד ומאמן את הסַנְגְגְהַה שהיא קהילת הנזירים (בְּהִיקְקְה‬וּ֫) וקהילת הבְּהִיקְקְהוּנִי֫.
"
ישנו אחד, נזירים (בְּהִיקְקְה‬וּ֫),
שמופיע בעולם למען רווחתם וטובתם של רבים,
למען אושרם של רבים, מתוך חמלה לעולם,
בשביל רווחתם, טובתם7 ואושרם של ישויות שמימיות ובני אדם.
מי הוא האחד הזה?
הטַטְהָאגַטַה, האַרַהַנְט, הבּוּדְדְהַה הער בשלמות.”
בדרך כלל כשאנו רושמים "הבּוּדְדְהַה" הכוונה היא לבּוּדְדְהַה "ההיסטורי", הבּוּדְדְהַה גוֹטַמַה משבט הסַקְיַה11, שהיה הבּוּדְדְהַה האחרון.
הבּוּדְדְהַה האחרון, ששמו היה סִידְדְהַטְטְהַה גוֹטַמַה, היה נסיך שנולד ביום הירח המלא של חודש מאי, 623 לפני הספירה (הנוצרית), בלוּמְבִּינִי שבצפון הודו העתיקה. לאחר לידתו מספר אנשים רוחניים ניבאו לו הצלחה יוצאת דופן, וניתן לו שמו הפרטי: סִידְדְהַטְטְהַה, שמשמעו – "התגשמות המשאלה”. בגיל עשרים ותשע הוא ויתר על חיי בית המלוכה, פרש, הלך ליער ותרגל שם מדיטציה. בגיל שלושים וחמש הוא השיג התעוררות מושלמת והפך להיות בּוּדְדְהַה ער בשלמות. מאז ועד פטירתו בגיל שמונים, במשך ארבעים וחמש שנים, הבּוּדְדְהַה לימד את הדְהַמְמַה. נוסף על כך הוא ייסד ואימן את הסַנְגְגְהַה וייסד למענם את הוִינַיַה, שהיא אוסף כללי התרגול הנזיריים. הלימוד שלו הופץ והשפיע על רבים בחלקים גדולים מיבשת אסיה ואף מעבר לאסיה.
הבּוּדְדְהַה מֵטְטֵיְיָה
(the Blessed One Metteyya)15
הוא שמו של הבּוּדְדְהַה הבא, הבּוּדְדְהַה (המלא) החמישי, החזוי להופיע בעידן שלנו.
בּוּדְדְהַה שקט
(
פַּצְ’צֵ’קַה־בּוּדְדְהַה/Pacceka-Buddha): ישנו גם סוג נוסף של בּוּדְדְהַה – "בּוּדְדְהַה שקט” שגם הוא מגיע להתעוררות בכוחות עצמו בתקופה שהדְהַמְמַה כבר נשכחה ולא מתורגלת, אך בניגוד לבּוּדְדְהַה מושלם אין ביכולתו ללמד את הדְהַמְמַה ולכן הוא נקרא "שקט".

דְהַמְמַה

(Dhamma) היא האמת, חוק הטבע והדרך להתעוררות שבּוּדְדְהַה מלמד. ניתן לחלק את הדרך שהבּוּדְדְהַה לימד לשלושה חלקים: הלימוד ומילותיו; התרגול של הדרך שלימד; השגת התעוררות כתוצאה מתרגול הדרך. תרגול הדְהַמְמַה מכיל בתוכו את פיתוח הסגולות שבהן הבּוּדְדְהַה השתמש בעצמו להשגת התעוררות, ואז השגת התעוררות ושחרור כמו שהבּוּדְדְהַה השיג בעצמו ושגם המתרגלים יכולים להשיג בעצמם.
למילה דְהַמְמַה יש גם משמעויות נוספות כמו: טבע (הדברים), דרך (חיים), דברים, תופעות ועוד.

סַנְגְגְהַה

(Saŋgha/Saïgha): לפי המסורת ישנם שני סוגים – הסַנְגְגְהַה הנזירית והסַנְגְגְהַה האצילית.

א. הסַנְגְגְהַה הנזירית

היא קהילת הנזירים (והנזירות) – המכילה את:
1.
קהילת הנזירים
שייסד הבּוּדְדְהַה – קהילת הנזירים (בְּהִיקְקְה‬וּ֫), או ה"בְּהִיקְקְהוּ־סַנְגְגְהַה"
(bhikkhu·Saŋgha/bhikkhu·Saïgha);
2.
קהילת הנזירות
שייסד הבּוּדְדְהַה – קהילת הבְּהִיקְקְהוּנִי֫,
או ה"בְּהִיקְקְהוּנִי֫־סַנְגְגְהַה"
(bhikkhunã·Saŋgha/bhikkhunã·Saïgha).
אלו הם תלמידי ותלמידות הבּוּדְדְהַה שהתנזרו ולקחו על עצמם את ההסמכה הגבוהה ואת תרגול המוסר הגבוה (כשחלקם בדרכם להתעוררות וחלקם כבר הגיעו להתעוררות).

ב. קהילת האציליים

("אַרִיַה־סַנְגְגְהַה”): מכילה את שמונת סוגי התלמידים האציליים, את ארבעת הצמדים של אלו שהשיגו אחד משלבי ההתעוררות – ידע הדרך ונשיאת הפרי הדרך האצילית העל־ארציים.
אלה הם תלמידים של הבּוּדְדְהַה (שחלקם התנזרו וחלקם נשארו בעלי בית) שתרגלו את הדרך האצילית בהצלחה והגיעו להתעוררות (חלקית או מלאה), ובכך הפכו להיות תלמידים אציליים
(
אַרִיַה־סַנְגְגְהַה Ariya·Saŋgha/Ariya·Saïgha).

לעתים הקו המפריד בין שני סוגי הסַנְגְגְהַה נהיה מטושטש מכיוון שתלמיד השייך לסַנְגְגְהַה אחת יכול להיות גם שייך לאחרת. וגם מכיוון שהדרך שבה מתוארת קהילת האציליים מתאימה יותר לנזירים מאשר לבעלי־בית (– "… ראויים למנחות, ראויים לאירוח, ראויים לתרומות…” – ביטויים היוצרים קשר בין הסַנְגְגְהַה הנזירית לסַנְגְגְהַה האצילית).
ישנו מינוח אחר המתאר את קהילת תלמידי הבּוּדְדְהַה בכללותה (כולל בעלי־הבית) והוא 'בּוּדְדְהַה־פָּארִיסַה'.

theravada-buddhism-1868841_1920

מילון מונחים, תרגום והסבר על מונחים מהשפה פאלי


אָאסַוַה (àsava): סיאובים, סחי, שטפים או שפכים פנימיים (influxes) המשכרים, משחיטים או מרעילים את התודעה; מזהמי/משכרי תודעה (taints). ישנם ארבעה סוגי סיאובים:
א) סיאוב תאוות החושים; ב) סיאוב התאווה להתהוות; ג) סיאוב ההשקפות/הדעות המוטעות; ד) סיאוב הבורות.
אַבְּהִידְהַמְמַה (Abhidhamma): החלק השלישי של הטִיפִּיטַקַה. מכיל רשימות של סוגי מצבים, מצבי תודעה וכדומה. נראה שהאַבְּהִידְהַמְמַה בצורתה הנוכחית התווספה לשני החלקים הראשונים של הטִיפִּיטַקַה בתקופה מאוחרת יותר, בסביבות זמן כינוס המועצה השלישית (בסביבות 250 לפני הספירה).1 2
אדם אצילי (אַרִיַה־פּוּגְגַלַה, Ariya·puggala): מוסבר תחת הערך אַרִיַה־סָאוַקַה סעיף ב' במילון המונחים.
אוּפָּאסַקַה (upàsaka): תלמיד מסור שהוא בעל בית, או תלמיד שיש לו אמון בדרך של הבּוּדְדְהַה.
אוּפָּאסִיקָא (upàsikà): תלמידה מסורה שהיא בעלת בית, או תלמידה שיש לה אמון בדרך של הבּוּדְדְהַה.
אוּפֵּקְקְהָא (upekkhà): איזון נפשי. גישה או יחס לאחר/ים שהיא גם מדיטציה – אחת מארבע השכינות הנעלות.3
אוּפּוֹסַטְהַה (Uposatha): ימי הירח המלא והחסר הם מועדים המשמשים להתכנסות, לקיחת מוסר האוּפּוֹסַטְהַה, הקשבה לדְהַמְמַה ותרגול מדיטציה אינטנסיבי יותר. בימים אלו הנזירים (הבְּהִיקְקְה‬וּ֫) מתכנסים ומקריאים את כללי הפָּאטִימוֹקְקְהַה.
אַנָאגָאמִי֫ (Anàgàmã, Anàgàmin): ה"לא חוזר", תלמיד אצילי4 שהגיע לשלב ההתעוררות השלישי המאופיין (בנוסף לסגירת האפשרות ללידה עתידית במישורים נמוכים או ארציים) בשבירת חמשת הכבלים 5 הראשונים: אמונה בהשקפת העַצמִי [נצחי], ספקות (בבּוּדְדְהַה ובדְהַמְמַה) והיצמדות לטקסים, תאוות חושים6 וזדון7. הוא עתיד להיוולד מחדש במישור שמימי מאוד גבוה ומיוחד שנקרא ה"משכן הטהור"8 פעם אחרונה לפני השגת שחרור מלא מבלי לחזור להיוולד בעולם האנושי.
אַנְגַ'לִי (A¤jali): מחוות כבוד המבוצעת עם הצמדת הידיים מעל אזור הלב או מול הפנים. נקראת לעתים גם "נַמַסְטֵה".
אַנַטְטַה (an·atta): חוסר עצמיות, היעדר עצמי (atta) שהוא קבוע, בלתי משתנה או נצחי. היות שחמשת המצרפים מופיעים, נעלמים ומשתנים, זה אומר שאין בהם יסוד, מהות או תוכן כלשהו שהוא תמידי, קבוע או ניצחי.
אַנִיצְ'צַ'ה (anicca): ארעיות, שינוי.
ארבע האמיתות האצילות (אַרִיַהסַצְ'צַ'ה, Ariya∙Sacca): תקציר מתומצת של כל הלימוד של הבּוּדְדְהַה. להסברים ראו פרק רביעי. ארבע האמיתות בקצרה:
1
.
האמת האצילית של הדוּקְקְהַה:9 אמת חמשת המצרפים (החומר והתודעה).
2.
האמת האצילית של מקור הדוּקְקְהַה:10 האמת של ה"התהוות מותנית" (פַּטִּיצְ'צַ'סַמוּפְּפָּאדַה, Pañiccasamuppàda) של חמשת המצרפים, כלומר, כיצד בורוּת, תאווה, היקשרות, וכו' יוצרים תודעה וחומר, גורמים ללידה מחדש, זקנה, מחלה וכו'.
3.
האמת האצילית של סוף הדוּקְקְהַה:11 ההפסקה של חמשת המצרפים, דהיינו, נִיבְּבָּאנַה.
4.
האמת האצילית של הדרך המובילה לסוף הדוּקְקְהַה:12 הדרך המתומנת האצילית, שנִיבְּבָּאנַה היא יעדה.
אַרַהַטְטַה (Arahatta): יעד האַרַהַטְטַה – הישג של שחרור מלא מכל המזהמים, הסיאובים והרפשים ("אַרַהַנְטיוּת”). אדם שהשיג זאת נקרא אַרַהַנְט. הישג האַרַהַטְטַה מתואר בסוּטְטות כך:
"
על ידי השמדה של כל סיאובי התודעה הוא מגיע כבר בחיים אלו לשחרור של הלב, שחרור דרך חכמה שהוא חופשי מסיאובים, שהוא בעצמו הבין והגשים."13 ”… הוא יודע: הלידה (מחדש) הסתימה, החיים הנעלים14 הוגשמו, לא יהיה עוד מצב (חיים) כזה מעבר לזה.”15
אַרַהַנְט (Arahant): מילולית – "המכובד"/"המוערך". מתרגל אצילי שהגיע לשחרור מלא מכל המזהמים והסיאובים. גם בּוּדְדְהַה הוא אַרַהַנְט (אך הוא המורה). אלה שתרגלו את הדרך האצילית בהצלחה והגיעו לסוף המסע הרוחני, לשלווה ולאושר עילאיים, לשחרור מכבלי החמדנות, השנאה והאשליה. במקרים רבים הם עוזרים לאחרים שמחפשים את האמת, משמשים דוגמה ומספקים להם הכוונה.
אַרִיַה (Ariya): אצילי.
אַרִיַה אַטְּטְּהַנְגְגִיקַהמַגְגַה (Ariya Aññh·Aïgika Magga): ראו "הדרך המתומנת האצילית”.
אַרִיַה־סָאוַקַה (Ariya-Sàvaka): תלמיד אצילי. ישנם שני סוגים של תלמידים אציליים:
1.
תלמיד של הבּוּדְדְהַה, האצילי. למידע נוסף ראו "הסַנְגְגְהַה הנזירית" תחת הערך "סַנְגְגְהַה" במושגי יסוד (עמוד 5), ו"בּוּדְדְהַה־פָּארִיסַה" במילון המונחים.
2.
תלמיד של הבּוּדְדְהַה, שהוא אדם אצילי (אדם אצילי – Ariya-puggala). למידע נוסף על אדם אצילי ראו "סוֹטָאפַּנְנָה", "סַקַדָאגָאמִי֫", "אַנָאגָאמִי֫" ו"אַרַהַנְט" במילון המונחים, ו"קהילת האציליים" תחת הערך "סַנְגְגְהַה" במושגי יסוד (עמוד 5).
אַרִיַהסַצְ'צַ'ה (Ariya∙Sacca): ראו "ארבע האמיתות האצילות".
בְּהָאוַנָא (Bhàvanà): מדיטציה. למידע נוסף ראו "סַמַטְהַה", "וִיפַּסְסַנָא", "מֶטְטָא", "בְּרַהְמַה־וִיהָארָא".
בְּהַנְטֵה (Bhante): "אדון נכבד" או נזיר מכובד16. כינוי או פניה מכבדת לנזיר.
בְּהִיקְקְהוּ
(Bhikkhu):
הבְּהִיקְקְהוּ הוא תלמיד של הבּוּדְדְהַה שעבר הסמכה מלאה והפך להיות נזיר־פרוש המתקיים מתרומות מזון של בעלי בית. נזיר17 שעבר הסמכה מלאה ולקח על עצמו את תרגול המוסר הגבוה, את תרגול התודעה הגבוהה ואת תרגול החכמה הגבוהה.
שלושת תרגולי הבְּהִיקְקְהוּ
הבּוּדְדְהַה הסביר לנזירים (לבְּהִיקְקְה‬וּ֫18) על שלושת תרגולי הבְּהִיקְקְהוּ:19
"
כאן, בְּהִיקְקְהוּ חי באופן מוסרי; עם ריסון הפָּאטִימוֹקְקְהַה מרוסן הוא חי, בעל התנהלות ומקומות ביקור (נכונים); בשגיאה הקטנה ביותר הוא רואה סכנה, לוקח על עצמו להתאמן בכללי התרגול. לכך קוראים, נזירים, תרגול המוסר הגבוה…
בְּהִיקְקְהוּ, המרוחק לחלוטין מחושניות, המרוחק ממצבים מזיקים… נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הראשונה… בגְ'הָאנַה השנייה… בגְ'הָאנַה השלישית… בגְ'הָאנַה הרביעית. לכך קוראים, נזירים, תרגול התודעה הגבוהה.
הבְּהִיקְקְהוּ מבין בהתאם למציאות, 'זהו סבל'… 'זהו מקור הסבל'… 'זהו קץ הסבל'… 'זוהי הדרך המובילה לקץ לסבל'. לכך קוראים, נזירים, תרגול החכמה הגבוהה.”
בְּהִיקְקְהוּנִי֫ (Bhikkhunã): נזירה שהיא תלמידה של הבּוּדְדְהַה.
בּוּדְדְהַה (Buddha): מילולית – "זה שהשיג התעוררות". מוסבר בהרחבה ב"מושגי יסוד" (עמוד 4).
בּוּדְדְהַה־פָּארִיסַה (Buddha·pàrisa): קהילת התלמידים והתלמידות של הבּוּדְדְהַה, הכוללת נזירים, נזירות, בעלי־בית ובעלות־בית. השימוש במונח זה רווח גם כיום (בתאילנד למשל).
בּוֹדְהִי (Bodhi): התעוררות.
בּוֹדְהִיסַטְטַה (Bodhisatta): אדם  שעדיין לא הגיע להתעוררות20 אך הוא מבקש להפוך להיות בּוּדְדְהַה בעתיד. כשהבּוּדְדְהַה מספר על חייו לפני ההתעוררות הוא קורא לעצמו בּוֹדְהִיסַטְטַה: "לפני ההתעוררות שלי, כשהייתי אך ורק בּוֹדְהִיסַטְטַה שעדיין לא התעורר […]". בטקסטים מאוחרים (כמו הגָ'אטַקות21) רשום רבות על הבּוֹדְהִיסַטְטַה ועל חייו הקודמים.22
בְּרַהְמָא, בְּרַהְמַה (brahmà, brahma): ישויות/אֵלי הבְּרַהְמַא, "הבְּרַהְמות”. הישויות השמימיות הנעלות ביותר שהן בעלות שמחה, כוח והשפעה רבים מאד. בשביל להיוולד בעולם הבְּרַהְמָא צריך להשיג גְ'הָאנַה (ריכוז מדיטטיבי עמוק – סַמָאדְהִי) ולשהות בו בזמן המוות. הבְּרַהְמות הם חסרי מין ואין שם הבדל בין זכר לנקבה. עם זאת, צריך לציין שזה לא אומר שהבְּרַהְמות משוחררים. אלה שאינם משוחררים, בסוף חיים ארוכים עד מאד (תקופה שיכולה להיות מספר עידנים) של שלווה ושמחה הם מתים, ואחרי־כן הם יכולים להיוולד מחדש במישורים נמוכים המלאים בסבל.
בְּרַהְמַה־וִיהָארָא (brahma·vihàrà): (ארבע) השכינות הנעלות (cattàro brahma·vihàrà). השכינות הנעלות הן: אהבה חברית (mettà), חמלה (karuõà), שמחה אוהדת או שמחה בהישגיו של הזולת (mudità) ואיזון נפשי (upekkhà). הסבר על מדיטציות אלו ניתן למצוא בספר של הנזיר המכובד פַּה־אוֹק סַאיַאדוֹ (the Pa-Auk Tawya Sayadaw), Knowing & Seeing, pp. 81-90.
בְּרַהְמַה־צַ'רִיַה (Brahma·cariya/Brahma·cariyà): החיים הנעלים, החיים (הנזיריים) הטהורים, חיי הנזירות הטהורים ("holy life“). המונח מתאר את חיי הנזיר או הנזירה, וגם את חייו של בעל־בית המתרגל את שמונת כללי המוסר הכוללים התנזרות ממין. המטרה העליונה של הבְּרַהְמַה־צַ'רִיַה (לפי M.29) היא שחרור בלתי מעורער של הלב.23
גְ'הָאנַה (jhàna): ריכוז מדיטטיבי עמוק (סַמָאדְהִי).
דָאנַה (dàna): מתן. ישנן שלושה סוגי מתן: מתן מתנה חומרית (àmisa∙dàna); מתן ביטחון (הצלת חיים, תרומת דם ואיברים לאלה בסכנת חיים וכדומה) (abhaya24∙dàna); מתן הדְהַמְמַה או מתנת האמת.25 מתן הדְהַמְמַה או מתן האמת היא הנתינה הגבוהה ביותר מכל הנתינות. (למידע נוסף ראו פרק ראשון.)
דְהַמְמַה (Dhamma) היא האמת, חוק הטבע והדרך להתעוררות שבּוּדְדְהַה מלמד. מוסבר בהרחבה ב"מושגי יסוד" , עמוד 5.
דֶוַה (deva): ישות שמימית, מלאך, מלאכית, "בן/בת אור”.
דוּקְקְהַה (dukkha): חוסר סיפוק, חוסר נחת, סבל, חוסר שביעות רצון.
הדרך המתומנת האצילית (Ariya Aññh·Aïgika Magga): הדרך לשחרור שהבּוּדְדְהַה לימד והאמת האצילית הרביעית בארבע האמיתות האצילות. נקראת גם התרגול המשולש: מוסריות, ריכוז וחכמה (סִי֫לַה, סַמָאדְהִי, פַּנְנְיָא – sãla, samàdhi, pa¤¤à). היא כוללת:
1.
השקפה (או ראייה) נכונה (סַמְמָא דִיטְטְהִי, Sammà Diññhi);
2.
כוונה (או מחשבה) נכונה (סַמְמָא סַנְגְקַפְּפַּה, Sammà Saïkappa);
3.
דיבור נכון (סַמְמָא וָאצָ'א, Sammà Vàcà);
4.
פעולה נכונה (סַמְמָא קַמְמַנְטַה, Sammà Kammanta);
5.
פרנסה נכונה (סַמְמָא אָגִ'י֫בַה, Sammà âjãva);
6.
מאמץ נכון (סַמְמָא וָאיָאמַה, Sammà Vàyàma);
7.
מודעות (או תשומת לב, mindfulness) נכונה (סַמְמָא סַטִי, Sammà Sati);
8.
ריכוז נכון (סַמְמָא סַמָאדְהִי, Sammà Samàdhi).
הִי֫נַה (hãna): נחות, ירוד, נמוך, תחתון, עלוב.
הִי֫נַיָאנַה (hãnayàna): שילוב של המילים "הִי֫נַה" ו־"יָאנַה” (ראו ערך). מילולית: "הרכב/המרכבה הנחות27/נמוך”. לאחר פילוג הסַנְגְגְהַה (הקהילה הנזירית) הופיעו אסכולות מאוחרות שבצעו שינויים והוספות רבות. תלמידי האסכולות המאוחרות הדביקו כינוי מזלזל28 ומטעה29 זה לתלמידי האסכולות המוקדמות ששימרו את הלימוד המקורי של הבּוּדְדְהַה. בקשר למרכבה ("יָאנַה”) – הבּוּדְדְהַה קרא לדרך שלו הדרך המתומנת האצילית, "המרכבה השמימית/הנעלה" ו"מרכבת הדְהַמְמַה".30 מאותן קהילות מוקדמות, התְהֵרַוָאדַה31 היא היחידה ששרדה.
וֵדַנָא (vedanà): תחושה, הרגשה. המצרף השני ב"חמשת המצרפים" (קְהַנְדְהַה khandha). ב"התהוות מותנית" (פַּטִיצְ'צַ'סַמוּפְּפָּאדַה pañiccasamuppàda) התחושה היא הגורם להופעת השתוקקות (טַנְהָא taõhà).
וִינַיַה (vinaya): כללי התרגול הנזיריים המכילים בתוכם את כללי הפָּאטִימוֹקְקְהַה. מהווה את החלק הראשון של הטִיפִּיטַקַה.
וִיפַּסְסַנָא (vipassanà): מדיטציית המפתחת ראייה וחכמה. מדיטציה המפתחת חכמה עד לשחרור מלא על ידי ידיעה וראייה וההבנה של טבע הארעיות, הסבל וחוסר העצמיות של יצירות (חומר אולטימטיבי ותודעה אולטימטיבית) ושל גורמיהם.
חמשת המצרפים, "חמשת מצרפי ההיקשרות" או חמשת המצרפים הנתונים להיקשרות (pa¤c·upàdàna·kkhandha): המצרף החומרי וארבעת המצרפים הנפשיים, או "חומר אולטימטיבי" ו"תודעה אולטימטיבית". ישנה היקשרות אליהם ולכן הם נקראים "חמשת המצרפים הנתונים להיקשרות (או המלווים בהיצמדות)" (clinging-aggregates). חמשת "מצרפי ההיקשרות":32 "מצרף ההיקשרות" החומרי,33 "מצרף ההיקשרות" של ההרגשה,34 "מצרף ההיקשרות" של התפישה,35 "מצרף ההיקשרות" של היצירה התודעתית,36 "מצרף ההיקשרות" של ההכרה.37 למידע נוסף ראו "הנושאים למדיטציית וִיפַּסְסַנָא" וגם W.O.K. p.89.
טַטְהָאגַטַה (Thathàgata): אחד מכינויי הבּוּדְדְהַה.
טִיפִּיטַקַה (Tipiñaka): מילולית "שלושת הסלים". מכילה את הוִינַיַה, הסוּטְטַה, והאַבְּהִידְהַמְמַה המהווים את שלושת החלקים העיקריים של הקנון הפָּאלִי. מלומדים בדרך־כלל מסכימים שהוא מכיל את הרשומות הקדומות ביותר ששרדו מהלימוד של הבּוּדְדְהַה.38 למידע נוסף ראו "קנון הפָּאלִי", "פָּאלִי".
יָאנַה (yàna): מרכבה, כרכרה, רכב.
ידע הדרך (מַגְגַה נְיָאנַּה, Magga·¥àõa): זוהי התודעה הראשונה שיודעת ורואה נִיבְּבָּאנַה – "ידע הדרך" (Path Knowledge) של הסוֹטָאפַּטְטִי, הסַקַדָאגָאמִי, האַנָאגָאמִי והאַרַהַטְטַה. זהו שלב ההתעוררות שמקדים את שלב השגת "ידע נשיאת הפרי”. "ידע הדרך" משמיד את הסיאובים39 המתאימים – הידיעה משמידה את האשליה שמנעה מאתנו לדעת ולראות את ארבע האמיתות האצילות לפי המציאות40, האמת האולטימטיבית41. דהינו, רק כאשר אנו יודעים ורואים נִיבְּבָּאנַה, רק אז אנו יודעים את ארבע האמיתות האצילות כיאות.
ידע נשיאת הפרי (פְּהַלַה נְיָאנַּה, Phala·¥àõa): זוהי התודעה העוקבת (subsequent) שיודעת ורואה נִיבְּבָּאנַה – "ידע נשיאת הפרי" (Fruition Knowledge) של הסוֹטָאפַּטְטִי, הסַקַדָאגָאמִי, האַנָאגָאמִי והאַרַהַטְטַה. (ראו גם: "ידע הדרך".)
יוֹנִיסוֹ מַנַסִיקָארַה (yoniso manasikàra): הגות או הרהור עם תשומת לב חכמה (wise attention).
כניסה לזרם: ראו "סוֹטָאפַּטְטִי".
מָארַה (màra): למילה יש מספר משמעויות ביניהן הרס, מוות או סבב הלידות והמוות. בהקשר אחד הכוונה היא לעולם שבו יש סבב של לידות מחדש ומוות. בהקשרים אחרים מָארַה זה גם כוחות האופל שיכולים להגיע דרך המזהמים שבלב (אצל אדם לא משוחרר) וגם דרך פיתויים, הפחדות וכו' המגיעים ממקורות חיצוניים. בהקשר אחר זה "מלך המוות" או ההאנשה של מוות שמגולמת על ידי יצור מרושע המנסה לפתות, להפחיד וליצור הפרעות למתרגלים של הדרך האצילית. מטרתו של מָארַה היא למנוע מאנשים להשתחרר מסַנְגְסָארַה (saüsàra), מהסבב האין־סופי של הלידות מחדש, המחלות והמוות.
מוּדִיטָא (mudità): שמחה אוהדת או שמחה בהישגיו של הזולת. רגש ההפוך מקנאה (sympathetic or appreciative joy). גישה או יחס לאחר/ים שהיא גם מדיטציה – אחת מארבע השכינות הנעלות.42
מֶטְטָא (mettà): 'אהבה חברית' (loving-friendliness, loving-kindness, mettà·bhàvanà). גישה או יחס לאחר/ים שהיא גם מדיטציה – אחת מארבע השכינות הנעלות.43 הסבר על מדיטציית מֶטְטָא ניתן למצוא בספר של הנזיר המכובד פַּה־אוֹק סַאיַאדוֹ (the Pa-Auk Tawya Sayadaw), Knowing & Seeing, pp. 81-88.
מצרף, מצרפים (khandha): ראו "חמשת המצרפים".
נְיָאנַה (àõa¥): חכמה, תובנה, ידיעה, ידע.
נִיבְּבָּאנַה (Nibbàna): (סנסקריט: נירְבָאנה/נירוואנה), התעוררות44 מלאה, שחרור מלא מכל המזהמים והסיאובים, הכיבוי הסופי של אש האשליה, אש החמדנות ואש השנאה.
סָאוַקַה (sàvaka): תלמיד/ה (של הבּוּדְדְהַה).
סָאוַקַה־בּוֹדְהִי (Sàvaka-Bodhi): ההתעוררות של תלמיד/ה (של הבּוּדְדְהַה).
סָאמַנֵרַה (Sàmaõera): פרח־נזורה. נזיר מתלמד שלקח על עצמו להתאמן בעשרת כללי המוסר.
סוֹטָאפַּנְנָה (Sotàpanna): "נכנס לזרם". תלמיד אצילי45 שהשיג את 'ידע הדרך' הראשון, 'ידע הדרך של הסוֹטָאפַּטְטִי' ('הכניסה לזרם'),46 שלב ההתעוררות הראשון, שהשמיד שלושה כבלים47: השקפת עצמי [נצחי],48 ספקות49 והיצמדות50 לטקסים51. ל"נכנס לזרם" יש ביטחון בלתי מעורער בבּוּדְדְהַה, בדְהַמְמַה, ובסַנְגְגְהַה, בתרגול המשולש, בחיים קודמים ובחיים עתידיים, ב'התהוות מותנית' והוא בדרך לנִיבְּבָּאנַה. הוא עתיד להגיע לשחרור מלא תוך שבעה חיים נוספים לכל היותר, שבהם הוא ייוולד במישור האנושי או במישורים שמימיים בלבד. למידע נוסף ראו "סוֹטָאפַּטְטִי".
סוֹטָאפַּטְטִי (Sotàpatti): ה"כניסה לזרם" [של הדרך המתומנת האצילית, הדְהַמְמַה המובילה לשחרור, נִיבְּבָּאנַה], היא שלב ההתעוררות הראשון. היא מאופיינת בסגירת כל אפשרות ללידה עתידית במישור של סבל, ובשבירת שלושת הכבלים52 הראשונים: אמונה בהשקפת עַצמִי [נצחי],‎53 ספקות (בבּוּדְדְהַה ובדְהַמְמַה) והיצמדות לטקסים54. למידע נוסף ראו "סוֹטָאפַּנְנַה".
סוּטְטַה (Sutta): שיחה, דרשה, נאום או הרצאה שהבּוּדְדְהַה או אחד מתלמידיו לימדו שנשמרה בקנון הפָּאלִי. מהווה את החלק השני של הטִיפִּיטַקַה.
סַטִי (sati): מודעות, תשומת־לב (mindfulness).
סִי֫לַה (Sãla): מוסר או מוסריות. המוסר של בעלי הבית הוא חמשת, שמונת (או לפעמים עשרת) כללי המוסר. המוסר של הנזירים (בְּהִיקְקְה‬וּ֫) והבְּהִיקְקְהוּנִי֫ הוא אוסף כללי הוִינַיַה. (ראו פרק שני.)
סַמָאדְהִי (Samàdhi): ריכוז מדיטטיבי, גְ'הָאנַה.
סַמַטְהַה (samatha): מדיטציה המפתחת ריכוז (סַמָאדְהִי) שנקרא גם גְ'הָאנַה. הפרשנות המאוחרת הרחיבה זאת והסבירה גם על "ריכוז גישה" (access concentration) שהוא ריכוז שקרוב לגְ'הָאנַה.
סַנְגְגְהַה (Saŋgha/Saïgha): לפי המסורת ישנם שני סוגים – הסַנְגְגְהַה הנזירית והסַנְגְגְהַה האצילית. מוסבר בהרחבה ב"מושגי יסוד" (עמוד 5).
סַנְגְיוֹגַ'נַה (saüyojana): כבלים.55 ישנם עשרה כבלים הכובלים אדם לסבב האין־סופי של הלידות מחדש, המחלות, המוות, והסבל (סַנְגְסָארַה). כבלים אלו נשברים כשאדם משיג את שלבי השחרור56 עד להשגת אַרַהַטְטַה, שחרור מלא. הכבלים הם: אמונה בהשקפת עַצמִי [נצחי],‎57 ספקות (בבּוּדְדְהַה ובדְהַמְמַה), והיצמדות לטקסים,58 תאוות חושים,59 זדון,60 תאווה לקיום חומרי,61 תאווה לקיום לא־חומרי,62 יהירות,63 אי־שקט64 ובורוּת.65 חמשת הכבלים האחרונים נשברים עם השגת שחרור מלא (אַרַהַטְטַה).
סַנְגְסָארַה, סַנְגְסָארַצַ'קְקַה (saüsàra, saŋsàra, saüsàracakka): הסבב האין־סופי של הלידות מחדש, הזקנה, המחלות והמוות. סַנְגְסָארַה מביאה באופן בלתי נמנע סבל גופני ונפשי רב. הבּוּדְדְהַה לימד את הדרך המתומנת האצילית שמובילה לשחרור66 מסַנְגְסָארַה.
סַקַדָאגָאמִי֫ (Sakadàgàmã, Sakadàgàmin): ה"חוזר פעם אחת". תלמיד אצילי67 שהגיע לשלב ההתעוררות השני המאופיין (בנוסף לסגירת האפשרות ללידה עתידית במישורים נמוכים או ארציים) בשבירת שלושת הכבלים68 הראשונים – אמונה בהשקפת עַצמִי [נצחי],‎69 ספקות (בבּוּדְדְהַה ובדְהַמְמַה) והיצמדות לטקסים, ובהחלשת שני הכבלים הבאים: תאוות חושים70 וזדון71. הוא עתיד לחזור ולהיוולד בעולם החושי פעם אחת לפני השגת שחרור מלא.
סַקַדָאגָאמִיטָא (Sakadàgàmità): שלב או הישג הסַקַדָאגָאמִי֫.
פָּאטִימוֹקְקְהַה (pàñimokkha), או מוסר הפָּאטִימוֹקְקְהַה (pàñimokkha·sãla): אלה הם כללי הבְּהִיקְקְהוּ שהותוו על ידי הבּוּדְדְהַה. הם מכילים מאתיים עשרים ושבעה כללים ראשיים, ועוד כללים נספחים רבים.
פָּאלִי (pàli) – למילה יש שתי משמעויות:
1.
טקסט או הטקסט המקורי (או הטקסט של הקנון שנקרא כיום "קנון הפָּאלִי");
2.
השפה פָּאלִי (pàlibhàsà) שהיא שפת הכתבים או שפת הטקסט.72 זוהי השפה העתיקה שבה שימרו את דברי הבּוּדְדְהַה מלפני כאלפיים שש מאות שנה. הלימוד של הבּוּדְדְהַה הועלה לכתב73 על עלי עץ דקל בסביבות 100 לפני הספירה הנוצרית, על ידי נזירים־כותבים בסרי־לנקה, במהלך התכנסות המועצה הרביעית74. למידע נוסף ראו "קנון הפָּאלִי".
פַּנְנְיָא (pa¤¤à): חכמה. החלק השלישי של הדרך המתומנת האצילית.
פַּצְ'צַ'יַה (paccaya): ארבעת המצרכים שתומכים בחיים: לבוש, מזון, מחסה ותרופה.
פַּרִינִיבְּבָּאנַה (Parinibbàna): נִיבְּבָּאנַה סופית. השחרור הסופי שמגיע בסוף חיי אַרַהַנְט או בּוּדְדְהַה. פטירת אַרַהַנְט או בּוּדְדְהַה.
צְ'הַנְדַה (chanda): רצון, החלטה, בחירה, כוונה (intention, resolution, will, wish for). הרצון יכול להיות חיובי ומועיל (לדוגמה, רצון טוב – Dhamma·chanda), או יכול להיות מזיק (לדוגמה, צמא ותאווה להנאות חושים – kàma·chanda, רצון שיוצר חוסר שקט וחוסר שלווה).
קַמְמַה (kamma) (סנסקריט – קַרְמַה): מילולית – מעשה/פעולה. על פי הלימוד של הבּוּדְדְהַה קַמְמַה היא פעולה מכוונת. חוק הקַמְמַה – חוק הטבע, החוק המסביר את התוצאות למעשים שנעשים: בקצרה – שמעשים טובים בעבר ובהווה מולידים תוצאות נעימות ורצויות, ואילו מעשים רעים/מזיקים מולידים תוצאות לא נעימות ולא רצויות. זהו הבסיס של השקפה נכונה75. (מוסבר בקצרה בפרק הראשון והשני.)
קַמְמַה־סְסַקַטַה־נְיָאנַה (Kamma∙ssakata∙¥àõa): ידע בעלות הקַמְמַה.76 כך הפרשנות קוראת לידע בעלות־הקַמְמַה. בשביל פשטות הכתיבה רשמנו זאת בדרך כלל כידע חוק הקַמְמַה. ראו "קַמְמַה".
קנון הפָּאלִי: הקנון הפָּאלִי הוא אוסף הכתבים הקדומים ביותר הקיימים כיום ששימר בתוכו את דברי הבּוּדְדְהַה.77 78 כתבים אלו דוקלמו בעל פה מתקופת הבּוּדְדְהַה והועלו לכתב לראשונה בסרי לנקה בסביבות 100 לפני הספירה. כתבים אלו נשמרו בשפה הפָּאלִי. לכתבים מוקדמים אלו נוספו בתקופה מאוחרת יותר פרשנויות וכתבים מאוחרים אחרים.79 80 גרסאות של הקנון הפָּאלִי מהוות את הבסיס של הקנונים של המסורות המאוחרות. למידע נוסף ראו "פָּאלִי", "טִיפִּיטַקַה", "קנוני המסורות המאוחרות".
קנוני המסורות המאוחרות: אלה הם כתבים בודהיסטים מאוחרים שנכתבו ב"סנסקריט מעורבת”,81 בסינית, בטיבטית ובשפות נוספות, מספר מאות שנים לאחר הקנון הפָּאלִי.272 הקנונים של המסורות המאוחרות מאופיינים בכך שהם מכילים גם חלקים מהכתבים של הקנון הפָּאלִי82 שעברו שינויים והוספות83 84 וגם כתבים נוספים שחוברו מאוחר יותר. הם חוברו על ידי מספר מחברים85 במהלך תקופה של מאות שנים,86 87 88 89 90 תקופה שהתחילה בזמן כלשהו בין 150 לפני הספירה91 והמאה הראשונה לספירה92 עד סביבות 650 לספירה.93 הקנונים המאוחרים נרשמו בדרך כלל ב"סנסקריט מעורבת”,265 וכשהם הגיעו למרכז אסיה ולסין דרך "דרך המשי", הם תורגמו לשפות המקומיות.94 במהלך התרגום לסינית המתרגמים הכניסו לתרגום את הרעיונות והפרשנויות שלהם.95 נראה שהתרגומים הראשונים היו לא ברורים.96 במרוצת הזמן אותם רעיונות התערבבו עם אמונות מקומיות97 ונוצרו דרכים חדשות המשלבות מוטיבים של אמונות שונות.98 מלומדים סבורים שחלק מהסוּ֫טרות (או הכתבים) של הקנונים המאוחרים חוברו במרכז אסיה או בסין.99 100 101 102 אותן סוּ֫טרות הופצו מאוחר יותר גם לוייטנאם (במאה השנייה לספירה)103 קוריאה (ב-372 לספירה),104 יפן (בסביבות 538 או 552 לספירה),105 טיבט (במאות השביעית והשמינית לספירה),106 מונגוליה (במאה ה־13 לספירה),107 טייוואן (במאה ה־17 לספירה)108 ולארצות נוספות ותורגמו גם לשפות המקומיות של אותן ארצות. הן השפיעו על תרבויות רבות ואנשים רבים בחלקים גדולים של אסיה (בעיקר בחלקה הצפוני ובחלקה המזרחי) והגיעו גם למערב. למידע נוסף ראו גם "קנון הפָּאלִי".
קַרוּנָא (karuõà): חמלה. גישה או יחס לאחרים שהיא מדיטציה – אחת מארבע השכינות הנעלות.109
תְהֵרַה (thera): נזיר ותיק/בכיר – בְּהִיקְקְהוּ בעל ותק של עשר עונות גשומות110 (כעשר שנים) לכל הפחות.
תְהֵרַוָאדַה (Theravàda – פָּאלִי, Sthaviravàda – סנסקריט): תְהֵרַוָאדַה (מילולית – תורת הנזירים הוותיקים) הוא השם שניתן לקנון הפָּאלִי,111 שנחשב למוקדם ביותר מהרשומות ששמרו את הלימוד של הבּוּדְדְהַה.112 113 שמו נובע מכך שהוא קובץ ונקבע על ידי חמש־מאות נזירים בכירים (תְהֵרות) שהיו אַרַהַנְטים מעט לאחר הפטירה של הבּוּדְדְהַה באסיפת רָאגַ'גַהַה.114 מקהילת הנזירים הזאת בתקופות מאוחרות יותר התפצלו שבע־עשרה אסכולות כתוצאה מפילוגים בקהילת הנזירים115 (ובכך נוסדו אסכולות חדשות). מאותן אסכולות מוקדמות ששמרו את הלימוד של הבּוּדְדְהַה בצורתו המוקדמת המקורית, התְהֵרַוָאדַה היא היחידה ששרדה. יש כאלה שקוראים לו "בודהיזם דרומי”, "בודהיזם מוקדם” ויש כאלה שגם מכנים אותו "הִי֫נַיָאנַה"116. בימינו הוא נפוץ בדרום מזרח אסיה (תאילנד, מיאנמר/בורמה, לאוס, קמבודיה) ובסרי־לנקה. בעשרות השנים האחרונות הוא התחיל להתבסס גם במערב.
תלמיד אצילי: ראו "אַרִיַה־סָאוַקַה".


רשימת מקורות מילון המונחים – Reference List


Anàlayo (2014), The Hãnayàna Fallacy, JOCBS.
Bimala Churn Law (1933), A History Of Pàli Literature, Indica Books, Varanasi, India.
Choong Mun-keat (Wei-keat) (2000), The Fundamental Teachings of Early Buddhism, A comparative study based on the Såtràïga portion of the Pàli Saüyutta-Nikàya and the Chinese Saüyuktàgama, Harrassowitz Verlag, Wiesbaden.
Eno, R. (Spring 2008), BUDDHISM & BUDDHISM IN CHINA, EALC E232, Indiana University.
Hirakawa, Akira (1990), A history of Indian Buddhism: from Śākyamuni to Early Mahāyāna; translated and edited by Paul Groner, University of Hawaii Press.
Harvey, P. (2013), An Introduction to Buddhism: Teachings, History and Practices, second edition. Cambridge University Press.
Malalasekera, G.P. (1937), Dictonary of Pàli Proper Names [DPPN].
Nyanatiloka, Nyanaponika (edited) (1980), Buddhist Dictionary: Manual of Buddhist Terms and Doctrines, forth revised edition, Buddhist Publication Society, Kandy, Sri Lanka.
Robinson, R.H., Johnson, W.L., (assisted by) Wawrytko, S.A. & Thanissaro, B. (1997), Buddhist Religions: A Historical Introduction, forth edition, Belmont, California, Wadsworth.
Buswell, R.E. Jr. (Editor in Chief) (2004), Encyclopedia of Buddhism, Macmillan Reference USA.
Paul Williams (2009), Mahāyāna Buddhism: The doctrinal foundations—Second edition, Routledge.
Rhys Davids, T.W., William Stede (editors) (1921–5), The Pali Text Society's Pali–English dictionary [P.E.D.], Chipstead: Pali Text Society, England.
Rupert Gethin (1998), The Foundations of Buddhism, Oxford University Press.
Zürcher, Erik (2007), The Buddhist conquest of China : the spread and adaptation of Buddhism in early medieval China, 3rd ed., foreword by Stephen F. Teiser, Koninklijke Brill NV, Leiden, The Netherlands.

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s